דלירנטה (1983) בע"מ נ' עאמר ואח'

פסק דין

בפני תביעה כנגד שלושה נתבעים לתשלום הסכום של 145,611 ₪ וזאת בשל סחורה שנמכרה לנתבעת 3, ( להלן: "החברה"), ותמורתה לא שולמה.

מטעם התובעת העיד מנהלה מר צדיקפור, מ טעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 2, ( להלן: "הנתבע"), ומר ראבי ואסם.

טענות התובעת:

התובעת טוענת, כי החברה רכשה סחורה בהתאם למפורט בחשבוניות, לא שילמה תמורתה, מסרה שיקים של הנתבעת 1, אשתו של הנתבע, לאחר מכן השיקים הוחלפו בשיקים של החברה בערבותו של הנתבע, אולם כל השיקים חוללו, והתמורה לסחורה לא נפרעה.

בתגובה לטענת הנתבעים, טוענת התובעת, כי המדיניות אצלה הינה שאין החזרות ואין החלפות אולם לבקשת הנתבע בשל טענתו לקשים הסכימה לקבל סחורה מסוימת, ואולם התובעת דוחה את הטענה, כי הסחורה הייתה פגומה, או כי לא הייתה בטיב הראוי, או כי הנתבעים ביקשו להחזיר את הסחורה והם לא הסכימו לקבלה, או כי התחייבו לקבל את הסחורה בחזרה, ולטענתם כל הטענות הללו הועלו רק בדיעבד.

עוד נטען, כי הנתבעים שילמו בשקים של הנתבעת 1, אשתו של הנתבע, ואומנם הסכימו להחזיר את השיקים לאחר שקיבלו שיקים חילופיים, אולם הסתבר להם כי הולכו שולל, והחברה אינה בה מאומה, והיא לא תוכל לפרוע את השיקים שמסרה ולטענתם המדובר במעשה על גבול המרמה, ולכן אינם חייבים בהשבת השיקים של הנתבעת 1.

עוד הסתבר, כי החברה מכרה את כל הסחורה לחברה אחרת שבבעלות גיסו של הנתבע, אחיה של הנתבעת 1, ובכך ביצעה הברחת רכושה בטרם קריסתה.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טענו, כי הסחורה הייתה פגומה, וכי הוסכם בינם לבין התובעת, שמאחר והמדובר בסחורה שטיבה אינו כראוי, הרי ככל והחברה אל תצליח למכור את הסחורה, הרי תוכל להחזירה לתובעת.

לטענת הנתבעים, רק בגלל שלא היה בידי הנתבע שיקים שלה חברה, מסר שיקים של אשתו, כאשר הוסכם שהשיקים לא יפקדו בבנק והם יוחלפו, וניתנים על תנאי, וכי לאחר שמסר אתה שיקים של החברה, על פי הקבלה בנובמבר 2012, התחייבה התובעת להחזיר את השיקים של הנתבעת 1, כפי שעולה מהקבלה נספח ג' לתצהיר הנתבעים.

הנתבעים טענו, כי באותו המעמד הוסכם, לאחר שטענו בפני התובעת כי אינם מצליחים למכור את הסחורה לאור טיבה הקלוקל, כי ככל ולא יצליחו למכור את הסחורה יוכלו להחזירה לתובעת, אלא כאשר ביקשו להחזיר את הסחורה התובעת סירבה לקבלה, ולכן נותרו עם סחורה שלא הצליחו למכור סחורה פגומה.

הנתבעים טוענים, כי התובעת הפרה עימם את ההסכם, על פיו היו רשאים להחזיר כל סחורה שלא הייתה תקינה ואינם מצליחים למכור אותה, וכי רק לאור הסכם זה הסכימו להחזיק את הסחורה, ובסופו של דבר, מאחר והחברה קרסה, כל הסחורה שהייתה בחנות, ( האנגר), נמכרה על ידי החברה כסטוק, לחברת מודל קאסם, שהינה חברה בבעלות נאסים גיסו של הנתבע, לרבות הסחורה נשוא דיוננו.

הנתבעים טוענים, כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא החזירה לידיהם את השיקים של אשת הנתבע, הנתבעת 1.

הנתבעים טוענים, כי הם נותרו עם סחורה שאינה נמכרת, בלא שיוכלו להחזירה כאשר הנטל מוטל עליהם, והתובעת מתכחשת להתחייבויותיה.

הנתבעים עותרים כי ביהמ"ש ידחה את התביעה.

דיון:

לאחר ששמעתי את הצדדים אני סבורה כי דין התביעה להתקבל.

אין מחלוקת כי הנתבעת 3, החברה, רכשה מהתובעת את הסחורה נשוא הדיון, בהתאם לחשבוניות וכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהיר, נספחים ג', ד', ה', ו- יד'.

גובה החוב;